הקרסול הוא אחד האיברים המועדים יותר לפציעות, במיוחד בספורטאים, אך לא רק. נקע בקרסול מגיע בדרגות חומרה שונות ולמעשה אומר כי עקב תנועה לא טובה של כף הרגל, קרה נזק במידה כזו או אחרת לאחת הרצועות. לרוב מופיעה נפיחות, לעיתים אפילו שטף דם, האזור כאוב מאוד ויש קושי לדרוך על הרגל הפגוע. מצב אקוטי בדרך כלל חולף לאחר מספר שבועות (תלוי במידת הנזק שנגרם) ונראה שלאט לאט הרגל “חוזרת לעצמה”… אך האמנם…?!

הסיכוי של מי שעשה נקע ראשון לנקוע שוב את הקרסול הוא כ 30% וזאת עקב פגיעה ב פרופריוספציה (סוג של חיישני שיוויי המשקל הקיימים ברצועה). החיישנים הפרופריוספטיביים שברצועות הקרסול מדווחים למוח על סוג המשטח עליו אנו עומדים, האם הוא רך או קשה, האם אנו עומדים במישור או בעליה, האם האוטובוס שאנו עומדים בו מאיץ או מאט. לאחר פגיעה הראשונית ברצועות, הקרסול מאבד מהיכולת שלו לתת דיווח מדויק למוח ולכן מועד יותר לתנועות לא נכונות של כף הרגל.

מחקרים רבים מצאו כי אנשים שביצעו שיקום/תרגול פרופריוספטיבי (אימון שיווי משקל של הרצועות בקרסול) עד שנה לאחר הנקע ראשון, הורידו באופן דרסטי את הסיכוי לנקע חוזר. תרגול זה גורם לרצועות והשרירים ללמוד מחדש את המידע שעליהם להעביר למוח וללמוד להגיב במהירות אל המידע שמתקבל חזרה. עבור ספורטאים לאחר נקע, מומלץ מאוד לשלב את התרגול הפרופריוספטיבי בשגרת האימונים הקבועה שלהם, ע”י הוספת מספר תרגילים פרופריוספטיביים בתחילת כל אימון, על מנת “לעורר” את החיישנים במפרק לפני תחילת האימון.

כמו כן לאחר נקע ומנוחה של מספר שבועות, בדרך כלל נוצר קיצור של שרירים ברגל הפגועה ויש לבצע מתיחות מתאימות על מנת להחזיר את השרירים לאורכם הקודם, על מנת שתהיה סימטריה בין הצדדים.